רשלנות רפואית

רשלנות רפואית של כירורג

פורסם ביום: 8 בפברואר, 2010 קטגוריות: כללי | אין תגובות

משרד הבריאות שלל לחודשיים רישיונו של כירורג, שהורשע ברשלנות רפואית
מאת רן רזניק
לפי פסק הדין, הרופא לא הקפיד כי חולה שהגיעה אליו לניתוח תהיה בצום לפני קבלת זריקת הרדמה; מתן התרופה גם לא צויין בגיליון הרפואי

משרד הבריאות שלל לתקופה של כחודשיים את רישיונו המקצועי של הכירורג הד"ר אייל נס, בעקבות הרשעתו ב-2004 בבית המשפט המחוזי בחיפה ברשלנות רפואית אשר העמידה את המנותחת שהיתה בטיפולו בסכנה. שלילת הרישיון נכנסה לתוקפה בתחילת החודש ותימשך עד ל-15 באפריל השנה.
בעקבות ההרשעה הפלילית – שבעקבותיה נענש בשלושה חודשי מאסר על תנאי וב-200 שעות שירות לתועלת הציבור – הגיש משרד הבריאות קובלנה משמעתית נגד ד"ר נס. ועדת המשמעת קבעה כי במקרה זה פעל ד"ר נס "בניגוד לפרקטיקה רפואית-כירורגית מקובלת המחייבת כל רופא, אף אם אינו מרדים במקצועו, מהיותה הבסיס למניעת סיכון חיי מטופל". עם זאת, השופט זיילר אמר כי "אלמלא הואשם הד"ר נס בפלילים בשל אירועים אחרים, ספק אם היה נפתח נגדו הליך משמעתי, בגין רשלנות שלא גרמה נזק".

הוועדה קיבלה גם חלק מהטיעונים להקלה בעונש שהציג בפניה עו"ד ערן קייזמן, שייצג את ד"ר נס: עברו הנקי של הרופא, הפגיעה הכלכלית במשפחתו והצהרתו כי בדרך הקשה הוא כבר למד לקח מהאירוע וכבר הפיק את מלוא המסקנות המקצועיות להמשך עבודתו.

את ההחלטה להרשיע את הד"ר נס שעובד ככירורג בקופת חולים כללית בצפון הארץ, קיבל השופט (בדימוס) ורדי זיילר, האחראי במשרד הבריאות על ענישת רופאים. זיילר קיבל בכך את המלצתה של ועדת המשמעת בראשותו של ד"ר יגאל הלפרין, שדנה בקובלנה שהוגשה נגד הרופא. נס הושעה מעבודתו עד לתום שלילת הרישיון.

ד"ר נס הורשע במעשי פזיזות ורשלנות בטיפול שהעניק בספטמבר 1998 לחולה בת 21 במרפאת קופת החולים הכללית בנהריה. הרשעתו ברשלנות התקבלה לאחר שהוא זוכה פה אחד מאישום בביצוע עבירות מין כנגד אותה מטופלת במקרה זה.

המטופלת הגיעה אל הד"ר נס לניקוז מורסה שגרמה לה כאבים בגב, ואולם באותו יום היתה שביתה של האחיות ועובדי המינהל והמשק ובמרפאה עבדו הרופאים לבדם. בפסק הדין נקבע כי אמנם "למרבה המזל" למטופלת לא נגרם נזק, אך הד"ר נס ביצע שורה של מחדלים מקצועיים שכולם קשורים בסיכון חיי אדם, ובכך חרג מאמות המידה המקצועיות הנדרשות מרופא כירורג.

על פי פסק הדין, ד"ר נס לא עשה שימוש באמצעי ניטור מקובלים לפני הרדמת החולה, הוא לא הקפיד כי החולה תהיה בצום לפני השימוש בזריקת תרופת ההרדמה "דורמיקום", הוא הניח לחולה לצאת מהמרפאה מטושטשת מזריקת ההרדמה והוא לא טרח לרשום בגיליון הרפואי את עובדת השימוש בחומר הרדמה זה.

______________________________________________________________________________

כאבי גב אורטופד

רשלנות רפואית באבחון סרטן

פורסם ביום: 22 באפריל, 2009 קטגוריות: כללי | אין תגובות

רשלנות רפואית: סרטן השד לא אובחן בזמן

שתי תביעות בגין רשלנות רפואית הוגשו היום נגד קופות החולים מכבי והכללית על סך 2.5 מיליון שקל כל אחת. בשתיהן טוענות התובעות שרופאי הקופות אליהן השתייכו, נכשלו באבחון מוקדם של סרטן השד בו לקו. טרם הוגש כתב הגנה

תושבת הנגב, בת 33, אם לארבעה, אובחנה כחולת סרטן סופנית. באמצעות עורכי הדין, ענת מולסון וטל נבו, היא הגישה היום (ח') כתב תביעה בגין רשלנות רפואית לבית המשפט המחוזי בבאר שבע נגד מכבי שרותי בריאות, מרכז רפואי אשדוד – אסותא, מרכזים רפואיים בע"מ וד"ר איילון שלמה ממכבי, מפענח בדיקות רפואיות במכבי. סכום תביעה נאמד בכלמעלה מ-2.5 מיליון שקלים. בתחילת כתב התביעה נרשם כי התובעת תבקש להקדים את מתן עדותה בטרם תכריע אותה המחלה, ולפיכך התביעה מוגשת בצירוף חוות דעת שטרם נערכה באופן סופי.

מכתב התביעה עולה כי עוד כשהיתה בת 18 חשה בשדה הימני גוש שהולך וגדל. מיד לאחר מכן עברה ניתוח שבמהלכו נמצאו שני גושים וכשנבדקו נמצאו שפירים. היא לא נדרשה לכל מעקב רפואי מסודר.

14 שנה לאחר מכן, כאשר בדקה את עצמה היא הרגישה שוב גוש בשדה הימני, היא פנתה אל רופאת המשפחה שהפנתה אותה לבדיקת ממוגרפיה,שפוענחה כתקינה והומלץ לחזור על הבדיקה בשד הימני כעבור כשישה חודשים.

באפריל 2006 ביקשה התובעת להוציא מגופה בניתוח גוש בגודל 15 מ"מ, שנתגלה בשדה הימני, אולם הכירורג הרגיע אותה וטען שהבדיקות תקינות ואין אינדיקציה לבצע ניתוח.

בנובמבר 2006 הרגישה התובעת בבדיקה עצמית כי הגוש בשדה הימני גדל. היא חזרה אל הכירורג אשר ביצע בדיקה קלינית ואז אובחן גוש בחזה. התובעת הופנתה בדחיפות לבדיקות נוספות.

בבדיקת ממוגרפיה נמצא גוש בקוטר של 2.9 ס"מ, ואובחן גידול ממאיר בחזה. בבית השחי נמצאו תאי סרטן ממאירים ובמיפוי עצמות שביצעה נמצאו גרורות סרטניות בעצמות.

בחוות דעת רפואית שהגישה ד"ר פני ספרבר נכתב כי זוהי רשלנות רפואית "האבחנה הסופית של הגידול הממאיר אצלה נדחתה בשמונה חודשים, זמן זה מספיק לגרום להתפשטות מקומית וסיסטמית של הגידול וכתוצאה מכך חלה החמרה במצבה וירדו הסיכויים להחלמה מהמחלה".

עורכי הדין טוענים כי מדובר ברשלנות רפואית ומנמקים זאת בכתב התביעה ב-26 סעיפים שונים, ומסכמים בכתב התביעה כי בעקבות הרשלנות נמצאה המחלה כשהיא מפושטת ללא כל סיכוי להחלים ממנה, כאשר התובעת סובלת מכאבים קשים בכל חלקי גופה, והיא מתקשה בהליכה ובהפעלת ידיה, בגלל הגידול המתפשט בעצמותיה. היא עוברת טיפולים מייסרים ואינטנסיביים וזקוקה לסיוע צמוד של משפחתה. "מאז הגילוי היא חיה בצילו של המוות, תוך שהיא מודעת למצבה החמור על כל השלכותיו, ובעיקר בהשלכות הקשורות לארבעת ילדיה".

הסרטן לא אובחן בשלוש בדיקות שונות

תביעת רשלנות רפואית נוספת על סך 2.5 מיליון שקל, הוגשה גם היא היום לבית המשפט המחוזי בחיפה נגד

שירותי בריאות כללית. התובעים, בייצוגם של עו"ד ענת מולסון וטל נבו, הינם בן זוגה וילדיה של תושבת הצפון שנפטרה לפני כשנתיים מסרטן השד. התובעים טוענים כי ניתן היה לאבחן את המחלה בשלבים מוקדמים בהרבה, שבהם הסיכויים להחלמה גבוהים מאוד. "רשלנות רפואית, טעויות בפענוח, גישה בלתי מקצועית וחוסר משווע של תשומת לב הם שגרמו להחמצת ההזדמנות לאבחן גידול ממאיר בשדה של המנוחה בשלבים המוקדמים, ובטרם נשלחו גרורות", נטען בתביעה.

בכתב התביעה נטען כי האישה, שנפטרה בעת שהייתה כבת 55, היתה במעקב סדיר אצל רופא כירורג, בשל מה שמכונה "מבנה שדיים מסטופטי פיברוציסטי". על פי התביעה, מדובר במבנה המאופיין בגושים ובאי סדירות של הרקמה, דבר המקשה על בדיקה קלינית ידנית של השד.

בתביעה מפורטות שורה של בדיקות שביצעה האישה במהלך השנים שקדמו לגילוי מחלתה. בין השאר נערכו לה בדיקות ממוגרפיה, ואף ביופסיה, שגילתה כבר בשנת 1994 גוש בחזה, שזוהה כגידול שפיר. למרות זאת, לפי כתב התביעה, לא קיבלה האישה הוראות למעקב או טיפול. היא חזרה על הבדיקה בשנת 1998 וכן ב-2001, אז נקבע כי הבדיקה תקינה. רק בשנת 2003, לאחר שניתן היה למשש את הגוש בחזה ביד, הועברה האישה לסדרת בדיקות, בסיומה נקבע כי היא סובלת מגידול בשד בגודל של 9 ס"מ, עם גרורות בשאר חלקי הגוף, ובין היתר בכבד.

בחוות דעת מומחה שהגישו התובעים, נקבע כי "מחדלים וכשלים בפענוח בדיקות הממוגרפיה, מעקב לא סדיר ולא הולם את מצב השד, וכן היעדר המלצות לביצוע של בדיקות אולטרא סאונד משלימות לבדיקות הממוגרפיה שבוצעו, הם שגרמו לאיחור ניכר באבחון מחלתה של המנוחה ולאובדן מוחלט של סיכוייה להחלים מן המחלה".

המומחית מטעם התביעה, ד"ר פני ספרבר, מומחית לרדיולוגיה אבחנתית ומנהלת יחידת הדמיית השד במרכז הרפואי איכילוב, קבעה כי הבדיקה בשנת 2001 הייתה קריטית, שכן בה כבר ניתן היה לזהות את המחלה. לדבריה, פוענחו הממצאים בבדיקה בצורה שגויה כתקינים.

לדבריה, "אי זיהוי הממצאים החשודים בבדיקת הממוגרפיה ממרץ 2001 והיעדר המשך בירור באמצעות אולטרא סאונד, גרר התנהלות כושלת ושגויה, אשר בגינה הוחמצה האבחנה של סרטן שד בשלביו הראשונים אצל המנוחה: לא בוצעו צילומים משלימים, אשר נדרשו על מנת לאפיין טוב יותר את מידת ההסתיידויות ומידת פיזורן, לא בוצעה ביופסיה ולא הומלץ על המשך מעקב ממוגרפי אינטנסיבי יותר, כעבור שנה לכל היותר. מדובר במקרה רשלנות רפואית", כתבה המומחית. לדבריה, לו הייתה האישה מטופלת כבר בשלב זה, היו סיכוייה להחלים עומדים על 95 אחוז.

בפועל, לאחר שהתגלתה המחלקה בגופה של האישה היא עברה שורה של טיפולים כימותרפיים והקרנות, אולם נפטרה לאחר כשנה וחצי של מאבק במחלה.

טרם הוגש כתב הגנה לשתי התביעות רשלנות רפואית אלו.

רשלנות רפואית: פגיעה בעצב- זריקה במיקום שגוי

פורסם ביום: 22 באפריל, 2009 קטגוריות: כללי | אין תגובות

תביעה: הגעתי לביה"ח עם כאב בטן – ויצאתי נכה

 

אישה שסבלה מכאבי בטן והקאות הגיעה לחדר המיון של איכילוב, שם לדבריה קיבלה זריקת וולטרן שהותירה אותה נכה ומכורה למשככי כאבים. מומחה: הזריקה היתה מיותרת וניתנה במקום שגוי

בבית משפט השלום בת"א, הוגשה השבוע תביעת רשלנות רפואית מוערכת בשני מיליון שקלים, כנגד בית חולים איכילוב על-ידי צלמת בת 47. באמצעות באי כוחה עו"ד ענת מולסון ממשרד נבו-מולסון, טוענת התובעת, צלמת בת 47, כי טעות של הרופאים בחדר המיון אשר החליטו להזריק לה משכך כאבים, הותירה אותה פגועה ומוגבלת.

לפני מספר חודשים סבלה התובעת מכאבי בטן והקאות ופנתה לקבל טיפול בחדר המיון באיכילוב. במהלך הטיפול במיון הוחלט להזריק בעכוזה תרופה

משככת כאבים מסוג וולטרן. לטענת התביעה, הזרקת התרופה בוצעה בצורה שגויה ובניגוד לספרות הרפואית ועקב כך נגרמה נכות בלתי הפיכה ברגלה של התובעת, והיא נותרה צולעת, מכורה למשככי כאבים וחסרת יכולת לעבוד.

התובעת נבדקה על ידי פרופ' מומחה לנוירולוגיה, אשר קבע כי כלל לא היתה הצדקה לתת לתובעת זריקת וולטרן, כיוון שהגיעה לחדר המיון כשהיא סובלת מהקאות ועם עבר של בעיות במעיים. עוד קבע כי הטיפול שניתן לתובעת בחדר המיון היה רשלני וגרם לתובעת נזק עצבי קשה. הזרקת הוולטרן נעשתה בצורה שגויה והוחדרה לאזור התחתון הפנימי בעכוז, הידוע כמקום שעלול לגרום לנזק עצבי. כתוצאה מהחדרת החומר למקום נגרם נזק לעצב האיסקיאטי ושיתוק שרירים המופעלים על ידו. כיום סובלת התובעת משיתוק אשר מונע את יישור כף הרגל.

לדברי התובעת, היא נאלצת ליטול תרופות נרקוטיות מסוג מורפין פעמיים ביום, על מנת להקל על כאביה וכתוצאה מכך היא נמצאת תחת טשטוש ונמנום במשך שעות רבות מהיממה ואינה מסוגלת לתפקד בצורה ראויה. במשך החודשים הראשונים לאחר הזריקה נדרשה התובעת לבדיקות חוזרות ונשנות אצל נוירולוגים ונוירוכירורגים, בדיקות הדמייה, בדיקות EMG ובנוסף טיפול פיזיוטרפי ממושך.

גם כיום ממשיכה התובעת במעקב ובטיפולים רפואיים, ולמרות זאת, ועל אף שעברו מספר חודשים מאז המקרה, טרם חלה הטבה משמעותית במצבה. כתוצאה מפגיעתה והצורך ליטול משככי כאבים לא הצליחה התובעת לשוב לעבודה כלשהי ומאז הפגיעה היא מובטלת. בכתב התביעה מבקשת התובעת לפסוק לה פיצוי המוערך בשני מיליון שקלים.

דוברת המרכז הרפואי תל אביב, אביבה שמר, מסרה בתגובה: "המתלוננת טופלה בחדר המיון של ביה"ח וקיבלה זריקת וולטרן. לאחר מכן ולבקשתה, טופלה בבית החולים במשך תקופה ארוכה, בשל כאבים שהתפתחו באזור ההזרקה וטענות על חולשת שרירים. כתב התביעה טרם התקבל בבית החולים, לכשיתקבל כתב התביעה נלמד אותו ונגיב עליו בבית המשפט".